.png)
סיכום הרצאתה של ד"ר איימי פרואל, מיקרוביולוגית מוערכת ונשיאת קרן המחקר PolyBio בבוסטון, שנערכה במסגרת כנס Unite to Fight 2024.
ד"ר פרואל פתחה בתזכורת לכך שכל זיהום חיידקי או נגיפי שנחקר בצורה מקיפה נמצא כבעל פוטנציאל לגרימת מחלה כרונית בקרב חלק מן הנדבקים והנדבקות בזיהום המקורי. תופעה זו נקראת "תסמונת פוסט זיהומית" (Post-acute infection syndromes PAIS). צוות המחקר בראשות פרואל מתמקד בתופעה של נוכחות נגיפית ארוכת טווח כבר מראשית מגפת הקורונה, בשל החשד שמדובר בגורם מרכזי בהתפתחות של תסמונות פוסט-זיהומיות.
מהי בעצם נוכחות נגיפית ארוכת טווח?
מדובר במאגרים של נגיף שנשארים ברקמות שונות בגוף במשך חודשים ושנים לאחר הזיהום הראשוני. ד"ר פרואל מסבירה כי מערכת החיסון מסוגלת "לצוד" בצורה יעילה פולשים שמסתובבים בדם, אך היא אינה יעילה באותה מידה מחוץ למערכת הדם. בשלבי מחלה מתקדמים הנגיף נוטה "לברוח" מהדם ולנדוד אל רקמות שבהן הוא מוגן יותר, ולכן אינו מתגלה תמיד בבדיקות דם או שתן.
הדרך הידועה כיום לגילוי מאגרים נגיפיים כאלו היא דגימה ישירה של רקמות חשודות, שנעשית במעבדות, ואיננה זמינה למרבית החולות והחולים. במחקרים נדגמים בין היתר אזורי המעיים, הריאות, בלוטות הלימפה ואפילו מח העצם.
למרות זאת, באחד המחקרים נמצא כי בקרב 10%-60% מחולי לונג קוביד שנבדקו, חלבוני נגיף קיימים גם בדם. ההשערה היא שמקור החלבון הוא במאגרים נגיפיים במעיים. הם יוצרים תגובה דלקתית המשבשת את יכולת החציצה של השכבה הרירית של דופן המעי, וכך מצליחים חלבוני "ספייק" הנוצרים על ידי הנגיף לזלוג חזרה אל מחזור הדם. כמות החלבונים היא מזערית, ונדרשת טכנולוגיית מדידה רגישה במיוחד כדי לאתר אותם. בנוסף, נוכחות החלבונים בדם אינה יציבה, כנראה בהתאם לשינויים בפעילות הנגיף היושב במאגר (השערה זו נחקרת עדיין).
דרך חשובה נוספת לאיתור מאגרים נגיפיים היא שימוש בטכנולוגיית דימות חדשנית ומתקדמת מסוג PET ברזולוציה גבוהה. במעבדת המחקר של טימותי הנריך (Timothy Henrich) באוניברסיטת UCSF בסן פרנסיסקו השתמשו בטכנולוגיה זו למיפוי פעילות תאי T בכל חלקי הגוף של חולי לונג קוביד, כאשר פעילות גבוהה של תאי T באזור מסוים יכולה להעיד על מאגר נגיפי. לדברי ד"ר פרואל, מיפוי דומה של חולי ME/CFS, במיוחד באזור המוח וחוט השדרה, עשוי להעלות ממצאים חשובים.
פרואל סוקרת את ההשפעות האפשריות של נוכחות נגיפית ארוכת טווח בלונג קוביד:
מערכת החיסון
חלבוני ספייק ש"מתגנבים" אל הדם בשעות לא קבועות עשויים לעורר שוב ושוב תגובה חיסונית, כולל של תאי מאסט (Mast cells), וכן יצירה של Neutrophil extracellular traps (מלכודות חוץ-תאיות של נויטרופילים שמטרתן לקשור פתוגנים). בנוסף, צוות מחקר מאוניברסיטת Karolinska בשוודיה מצא רמות גבוהות של נוגדני IgG ספציפיים ל- SARS-CoV-2 אצל חולי לונג קוביד קשים, מה שעלול להעיד על תפקודים לקויים של תאי T בחולים אלו.
פעילות יתר של טסיות דם
הסברים אפשריים הנחקרים כיום הם הידבקות ישירה של טסיות הדם עצמן בנגיף ו/או הימצאות מאגרים נגיפיים במח העצם, שאחראי על ייצור טסיות הדם (מאגרים נגיפיים במח העצם נמצאים כנראה בעיקר אצל חולי לונג קוביד קשים).
רמות נמוכות של סרוטונין היקפי
אפשרות אחת היא שזיהום נגיפי בטסיות הדם שאוגרות ונושאות את הסרוטונין גורמת לירידה בסרטונין ההיקפי. הסבר אפשרי נוסף הוא פגיעה בספיגת חומצת האמינו טריפטופן, אבן בניין הכרחית לבניית מוליכים עצביים וביניהם סרוטונין, כתוצאה מדלקת במעי הנגרמת מנוכחות הנגיף (ממצא שהתגלה בניסוי על עכברים).
דלקת במוח ובמערכת העצבים (Neuroinflammation)
צוות המחקר של מיכאל וואנאלזכר (Michael VanElzakker) באוניברסיטת הרווארד ערך לאחרונה מחקר בהשתתפות 12 חולי לונג קוביד, שכלל דגימת דם ומיד אחריהן סריקות PET של המוח. הממצאים מראים מתאם חזק בין הימצאותם של אזורים מודלקים במוח ובין ערכים חריגים בבדיקות הדם (למשל פיברינוגן גבוה), אשר מעידים דווקא על בעיות במערכת כלי הדם. לדברי ד"ר פרואל ערכים חריגים אלו מזכירים את המקרים של נוכחות חלבוני ספייק בדם, ולכן היא משערת כי גם כאן הגורם הוא נוכחות נגיפית ארוכת טווח.
תפקוד לקוי של מערכת העצבים האוטונומית
נתיחות שלאחר המוות הראו כי נגיף הקוביד מסוגל להדביק את עצב הוואגוס עצמו, אך עדיין לא ברור אם העצב יכול לשמש גם כאתר של מאגר נגיפי מתמשך. כך או כך, שיבוש פעילותו של עצב הוואגוס יכול להסביר תסמינים רבים של דיסאוטונומיה ותחושת מחלה בלונג קוביד ו- ME/CFS. השערה נוספת היא ששיבוש נוסף יכול להגרם כאשר עצב הוואגוס, גם אם אינו נגוע בעצמו, מזהה מאגרים נגיפיים או דלקתיות הנגרמת מהם ברקמות שונות, וזיהוי חוזר זה מהווה איתות למוח להפעיל תסמינים דמויי המחלה (sickness Behavior response).
לאור מורכבות המנגנונים הנחקרים, מדגישה ד"ר פרואל את הצורך הבהול במעבר לחשיבה מחקרית בין-תחומית. היא מביעה תקווה לא רק לשיתוף פעולה רב יותר בין המעבדות הפועלות היום בנפרד, אלא לאיחוד של ממש ופעולה משותפת.
היא גם מדגישה שיש צורך בחשיבה מחודשת על אופן הקצאת תקציבי מחקר הממשלתיים. הפניית משאבים צריכה להתבסס על ממצאים עדכניים ולהתמקד בפעולות הבאות:
איסוף ובחינה של דגימות רקמות, בנוסף לבדיקות דם ונוזלי גוף אחרים.
שימוש בטכנולוגיות דימות ברזולוציה גבוהה לפיענוח פעילות זיהומית ודלקתית במוח ובחוט השדרה.
המשך פיתוח של בדיקות רגישות לזיהוי חלבוני הנגיף בנוזלי גוף.
התמקדות בטיפולים התומכים במערכת החיסון, במקום באלו המדכאים אותה.
בין השאלות שהופנו אל ד"ר פרואל:
ש: האם ישנן בדיקות מהימנות למאגרים נגיפיים שאפשר לבקש מהרופא?
ת: לא. הבדיקות הקיימות כיום ניתנות לביצוע רק במעבדות המחקר ואינן זמינות לאוכלוסייה הכללית.
ש: איך נוכל להיפטר ממאגרים נגיפיים בגוף?
ת: תרופות אנטי-ויראליות לרוב מונעות מהנגיף להתרבות אך לא נפטרות מנגיף קיים. יש לפתח טיפולים שיתמכו במערכת החיסון עד שזו תצליח לסלק את כל שאריות הנגיף בעצמה.
ניכר כי ד"ר פרואל מתייחסת ללונג קוביד ו- ME/CFS כמקרה חירום; "חייהם של מיליונים נהרסים, משפחות נהרסות, וכמובן שיש לכך גם השפעה עצומה על הכלכלה".
עם זאת, היא אופטימית; "צריך להפסיק לומר שלונג קוביד ו- ME/CFS הן מחלות מסתוריות - למעשה יש לנו כבר הבנה לא רעה בכלל לגביהן".
מאת: טללית רעיוני לאסט
עריכה מדעית: ד"ר אביטל הירש
עריכה לשונית: עדי גורבט
מקורות:
Comments