ריאיון מרתק עם ד"ר ננסי קלימאס - על וירוסים והמחקר הקליני החדש שלה שמטרתו לרפא את החולות והחולים!

פוסט זה הוא תרגום של עיקרי בלוג שמתאר ראיון עם ד"ר קלימאס מאת קורט ג'ונסון והאתר Health Rising. תורגם ע"י רוני הכהן, בעזרת CHATGPT.

ממחקר לרפואה ועד להשתתפות בפאנלים ובקבוצות עבודה על ME/CFS, ד"ר ננסי קלימאס נמצאת עמוק בתחום כבר עשרות שנים. לכן, לא מפתיע שכאשר נשאלה מה מרגש אותה כיום בתחום, היא בחרה להתמקד לא בעבודתה האישית אלא בתחום כולו.

קלימאס חזרה אחורה בזמן למאמר הראשון שלה על ME/CFS מלפני 34 שנים, שבו זיהתה הפעלה כרונית של מערכת החיסון, תשישות של תאי חיסון וריאקטיבציה (הפעלה מחדש) של וירוסים – נושאים שעדיין נחקרים היום, אבל ברמת עומק גדולה בהרבה.

במהלך השיחה עלה נושא הכישלון של ה-NIH (המכון הלאומי לבריאות בארה"ב) במתן מימון מספק למחקר בתחום. החלטתו של ד"ר סטיבן שטראוס, לאחר כישלון הניסוי שלו בתרופת אציקלוביר – שלא הוכיחה יעילות משמעותית נגד וירוס אפשטיין-באר – כי הווירוס אינו קשור ל-ME/CFS, גרמה לעצירת המחקר על ריאקטיבציה של וירוסים למשך שנים רבות.

אבל כיום התמונה השתנתה. ממצאים חוזרים על ריאקטיבציה של וירוס אפשטיין-בר בשלבים הראשונים של זיהום בקורונה, והופעתו שוב ושוב בפוסט קורונה הפכו את הנושא לחשוב הרבה יותר. ריאקטיבציה כרונית של וירוסים גוררת פעילות-יתר של מערכת החיסון, וד"ר קלימאס מסבירה שזה בדיוק מה שקורה בME/CFS ובפוסט קורונה - הפעילות הכרונית הזו גובה מחיר: מערכת החיסון נשחקת בהדרגה ומאבדת מהיכולת שלה להתמודד עם איומים.

מה שמלהיב את ד"ר קלימאס הוא החידוש במיקוד בוירוסים ובמערכת החיסון כיעדי טיפול. היא חולמת להקים "מרכז מצוינות לריאקטיבציה ויראלית ומחלות אנושיות" שיחקור את הנושא לעומק ויפתח טיפולים חדשים. לצד זה, היא מצביעה על הצורך הכי דחוף מבחינתה בתחום של ME/CFS- יצירת רשת לניסויים קליניים במחלה.

רשת כזו תאפשר התנהלות יעילה ואיכותית יותר בניסויים קליניים. במקום ניסויים קטנים ומפוזרים שלא הניבו הרבה, רשת מאורגנת תקל על גיוס מטופלים, תייצר בסיסי נתונים מרכזיים ותשפר את איכות המידע והניתוח. היא גם תחסוך עלויות ותספק תוצאות אמינות יותר. בנוסף, רשת כזו תאפשר ניסויים חכמים: כאלה שממוקדים בתתי-קבוצות של חולים במקום בניסויים רחבים מדי. למשל, ניסוי בתרופת ריטוקסימאב (מבטרה) יתמקד רק בחולים עם סימנים לאוטואימוניות. ד"ר קלימאס אומרת שאם היה לה תורם נדיב, היא הייתה משקיעה מיידית סכומים גדולים להקמת הרשת הזו.

במעבר לניסויים שלה, הניסוי החדש שלה סוף סוף עומד לצאת לדרך. המטרה היא לפתח טיפול שירפא את החולות והחולים (!) בהתבסס על מודלים של מחשב-על, שהראה פוטנציאל להחזיר אנשים עם ME/CFS למצב של איזון או בריאות.

אז מה הניסוי יעשה? בגלל החסר בטסטוסטרון אצל גברים רבים עם ME/CFS היא מתכננת להתחיל בנורמליזציה של הורמוני המין, להמשיך עם עצירת הדלקת במוח באמצעות אתנרצפט (Enbrel) ואז לאזן את ציר הHPA ולעצור את הדלקתיות עם מיפפריסטון. הניסוי הזה, לדבריה, כבר התחיל או יתחיל בקרוב.

הערה חשובה היא שד"ר קלימאס מתקדמת עם גישה חדשנית שמבוססת על שילוב של שלוש תרופות לטיפול ב-ME/CFS אבל היא לא שוללת את האפשרות שתרופה אנטי-ויראלית אחת, מתאימה, תוכל לעשות את כל ההבדל.

היא סבורה שאם ME/CFS דומה לHIV ונגרמת על ידי פתוגן שנשאר פעיל בגוף, אז תיאורטית, ריפוי המחלה עשוי להיות פשוט: חיסול הווירוס. למרות זאת, כמעט ולא נערכו ניסויים קליניים בתחום התרופות האנטי-ויראליות.

התרופות הקיימות נגד הרפס אולי לא יעילות במיוחד, אבל יש כבר כמה מועמדות מבטיחות שנבדקות לטיפול במחלות אחרות. בסדרת מקרים שטופלו בנוגדנים חד-שבטיים (mAB) במסגרת עבודתה של ד"ר קלימאס, נרשמו תוצאות מרשימות במיוחד בקרב חולי פוסט קורונה. כיום מתנהלים לפחות עשרה מחקרים עלmAB שמתמקדים בוירוס אפשטיין-באר.

בנוסף, ד"ר קלימאס מאוד מתרשמת מהחיסון נגד EBV של חברת מודרנה, שנמצא כעת בשלב הראשון של ניסויים קליניים – והיא מקווה שבעתיד תוכל לבדוק אותו גם על מטופליה.

מודל שפותח על ידי הביולוג החישובי הראשי בצוות של ד"ר קלימאס, טרוויס קרדוק, הראה ששילוב של ריטוקסימאב עם תרופה נגד וירוסי הרפס הצליח לדכא את EBV למשך זמן ממושך. לעומת זאת, שימוש בתרופות אנטי-ויראליות בלבד איפשר לווירוס לחזור במהירות.

ד"ר קלימאס גם מתרשמת מהפוטנציאל של אינטליגנציה מלאכותית ושיטות ניתוח נתונים מתקדמות. מחשב-העל של הצוות שלה בוחן את הנתונים מכל זווית אפשרית ובאופן אקראי, תוך שימוש בתורת הכאוס, כדי לוודא שלא מפספסים שום כיוון או תובנה.